יאללה מתחילים
... וככה שלושה ימים לפני ערב ראש השנה יצאנו
לכבוש את אפריקה. טיסת לילה לאדיס-אבבה. נחיתה בארבע בבוקר, השדה עוד ישן. תרתי
משמע, עובדי שדה התעופה ישנו על המושבים באולם הנוסעים. בשש הם התעוררו וניגשו
לעבודתם בחנויות ובניקיונות. עוד ארבע וחצי שעות טיסה ונחנו בבירתה של מדגסקר –
טאנה. יש לה שם ארוך ולכן כולם מקצרים את שמה לטאנה. זה מקובל גם על המקומיים.
הנהג אמור היה לחכות לנו עם שלט, אבל לא היה שלט. זאת אומרת היו הרבה שלטים, אבל
לא שלנו. אז בינתיים החלפנו כסף, קנינו סים מקומי ואז הגיע בלאזה, מנהל הסוכנות. זאת
לא תהיה הפעם האחרונה שהנהג שלנו מאחר.
מהשדה נסענו למלון שלנו. איך שיוצאים מהשדה תעופה
מקבלים את אפריקה לפרצוף. הדרך עוברת בכפרים מבתי חימר, שדות אורז שנחרשים על ידי
שור ומחרשה, הרבה עבודה ידנית כמו לפני הרבה מאוד מאוד שנים. האנשים יחפים ובבגדים
בלויים. זה לא שהם לא נראים מסכנים. הם חיים את מה שייש. כשנכנסים לעיר עצמה המצב
קצת יותר טוב, אבל עדיין ברור שהעוני בכל פינה. המלון שלנו די נחמד, קומה שלישית
ללא מעלית, אבל כח-אדם זול לא חסר פה כדי שיעלה לנו את התיקים. כאן ישבנו עם בלאזה
להבין לפרטים את התוכנית לימים הקרובים. איתן ואני יצאנו לחפש סופר להתארגנות. האיש
בקבלה הפנה אותנו לרחוב ליד המלון והנחה אותנו ללכת בו כחמש דקות. כמובן שזה לא
היה כזה פשוט, הוא שכח לציין שייש לפנות בכמה רחובות עמוסים, אבל בסוף הגענו.
אפילו מצאנו את הדרך חזרה. בערב יצאנו לארוחת ערב במסעדה מומלצת גוגל. קצת מפחיד.
הרחובות תלולים, אין תאורת רחוב, אין מדרכה מסודרת. הריח לא משהו, ובמלון הזהירו
אותנו מקייסים. בסוף הגענו. זאת היתה מסעדה סמי-צרפתית, סמי-יוקרתית. אוכל סביר.
ישבנו שם כשעה, במהלכה כבה האור (ככל הנראה כל החשמל) בערך חמש פעמים.
ככה זה שאין מספיק חשמל.
בבוקר נסענו לסיור קצר מאוד בעיר. עלינו לתצפית,
ביקרנו בשוק, הסדרנו את הטיסות המקומיות, ויצאנו שוב לשדה התעופה. שם גילנו שייש
לנו ארבע שעות עד לטיסה. נחנו, ראינו פרק של אסוקה, אכלנו קצת ונכנסנו לטרמינל.
נראה יותר כמו אולם קולנוע קטן משנות השמונים. מעט ספסלי עץ ולוח אלקטרוני אחד.
בחדר יש בעיקר לבנים מבוגרים, מזכיר סצנה מסרט שבו הלבנים בורחים מאזור מלחמה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה